עיצוב אתרים

מלאני קליין- עמדות סכיזו-פרנואידית ודכאונית

קליין הייתה ממשיכיו של פרויד, אבל שמה דגש על יצר המוות יותר מאשר על המיניות. לדעתה ההתפתחות לא עוברת בשלבים, אלא במעבר בין עמדות- העמדה הראשונה היא העמדה הסכיזו-פרנואידית, עמדה בה התינוק חווה את עצמו נרדף או רודף אחר שד טוב ושד רע, ועמדה דכאונית, בה הוא מבין כי שני השדיים משתייכים לאם אחת ואז הוא חש דיכאון וצער על כך שהרס אותה במחשבתו. בחצי השנה הראשונה הוא סכיזו-פרנואידי ובחצי השנה השנייה הוא דכאוני. כולנו נעים בין עמדות אלו בחיינו.

מסמך נוסף על קליין

 

עוד תכנים על דיכאון בתחום שלנו:

Web Designers, Don’t Do It Alone

Developer depression: Isolation is the biggest problem

 

 

אריך אריקסון- שלב אמון מול חוסר אמון

אריקסון היה מממשיכי דרכו של פרויד. גם לו הייתה תיאוריה של שלבים, אבל מבחינתו ההתפתחות לא פוסקת בשלב מוקדם בחיים, אלא נמשכת לכל אורכה. בכל שלב יש לנו משימה אחת שאנחנו צריכים לפתור ודרכה אנחנו ממשיכים הלאה, עם הכלים שהיא נתנה לנו. אם לא פתרנו אותה כשורה נמשיך להתהלך עם תחושת חסך שתשפיע גם על פיתרון השלבים הבאים בחיינו. הדגש אצל אריקסון הוא פחות על המיניות ויותר על החברתיות, על הקשר עם האחרים בחיינו.

בגיל 0-2, מקביל לשלב האוראלי, השאלה המרכזית היא "האם אני יכול לסמוך על העולם?". הצורך של התינוק הוא שיענו על צרכיו הבסיסיים באופן שיוביל אותו לחוש שהעולם הוא מקום טוב לחיות בו. אמון מבחינתו הוא התחושה שאחרים אומרים אמת וכי אני ראוי לכך שיתייחסו אליי טוב. התינוק תלוי בהוריו, בעיקר באימו, שתיתן לו עקביות ונחמה. אם ההורה עקבי וחושף את התינוק לחום ואהבה, תפיסת העולם של התינוק תהיה של אמון. אם ההורה נכשל לספק סביבה בטוחה לתינוק ולענות לצרכיו הבסיסיים ביותר הוא יוביל לתחושת חוסר אמון. זה עלול להוביל לתחושות של תסכול, חשד, הסתייגות או חוסר ביטחון.

האם אפשר להאמין?

האם אפשר להאמין למשטרה?

 

האם אפשר להאמין לגולדמן סקס?

 

האם אפשר להאמין לתנ"ך?

 

למי בעצם אפשר להאמין?

Obedience To Authority, Should We Trust The Government?

Can We Trust Government Again?

Do we trust our government? See how your country compares

מעניין היה למצוא במחקרו האמפירי של ד"ר קרנין על ה"קולות" אותם שומע הסכיזופרן, כפגיעה בתהליכי חשיבה ולא בתפיסה.מחקרו מסמן 1)את ההלוצינציה האודיטורית כחמורה יותר מהדלוזיה.2)כשמטופלים המדווחים על ,שמיעת קולות מוכרים",אלו קולות של אנשים מסביבתו הקרובה אשר קולותיהם רשומים בזיכרון ונשלפים כקולות של ציווי. כאשר מטופלים מדווחים על "קולות לא מוכרים", זהו ביטוי לתהליכי חשיבה עמוקים שבהם המטופל שומע את הקול שלו, שאינו ל מוכר לו. תהליך המוכר לנו כשלב התפתחותי נורמטיבי המאפיין תהליכי חשיבה של ילדים בגילאי שנה עד שש, כאשר חשיבה נתפסת כקול חיצוני. לכן בד"כ דיווח של מטופל על שמיעת קול לא מוכר בתוכו, תהיה בדרך כלל של בן אותו המין. לעיתים נדירות יהיה דיווח על מספר קולות לא מוכרים. ישנם מצבים בהם המטופלים מדווחים על בו זמניות של קולות מוכרים ולא מוכרים המנהלים דיאלוג.   ממצא המתכתב עם התיאוריה של וילפריד ביון("במחשבה שניה") תוך בחינה מחודשת של עיבוד וטרנספורמציה ומהות "הגרעין הפסיכוטי".

מקום הצליל, המרחב הפרה וורבלי מופיע אף אצל פרויד ,שהמוסיקה הייתה נקודת תורפה אצלו, הוא קשוב למימד זה ובאופן מובהק מתאר אותה בפרטי פרטים בספרו "מחקרים בהסטריה".מחקרים בהסטריה:  העלמה אנה או-

 

זרמים חדשים בפילוסופיה וקשריהם לטיפול הפסיכואנליטי  או המרחב שבין הsentencesounds (תומאס אוגדן) לבין ה hearkning ( היידיגר)                                              האני המקשיב), מתאר כיצד ) The Listening Self בספרו ,(Levin, 1989) לווין טוען שפילוסופיית הראייה אינה יכולה להוביל אלא לניהיליזם ולאבסורד. הוא שואף להתפתחות העצמי השומע בתוכנו, התפתחות שתביא לקראת התחדשותו ותחייתו של הזרם החשיבתי. לווין מסתמך על היידגר, אשר בעצמו פיתח את מושג .listening ושל hearing כשילוב של פעולת שכלית של hearkening ההקשבה היא לַפְּנים, לעצמיות, לחלקים הארכאיים שבתוך האדם
, .  

-הדיאלוג בין הקול הפנימי הראשוני והמפגש שלו עם קולות מבחוץ ,כאופציה להתפתחות מול אפשרות החידלון. החידלון בהעדר קול מבחוץ  אל מול החידלון בהשתלטות אותו הקול. איך נראה המופע שלו ביחסי אובייקט ראשוניים וכיצד בא לידי ביטוי בחדר הטיפול?  מה יאפשר הבקעת קול אישי של המטופל מתוך האינטראקציה עם קולותיהם של אובייקטים משמעותיים באופן שיהיו מפרים אך לא משתלטים? אולי במידה מסוימת, מחזיר אותנו למרחב המקור של פרויד בשאלתו כיצד נוצר האגו בשיח שבין האיד(קולה של בת הים היצרי /חייתי) לבין קולו של הסופר –אגו שמיוצג במציאות תוך מחיר הדחפים לטובת החיבור למציאות . וכך מתעוררת שאלה נוספת ביחס לפסיכוזה ,הניתוק (התקפה על חיבורים) מהמציאות+שמיעת קולות.

שמע ומשמעות – מנעד הכפיה והפיתוי לחיים

אין ספק שחדשות לבקרים ניסו לערער על הטענה, כמו זו של שטקל, שמילים הנחבאות בחלומות או ברעיונות מוחלפות במילים שרק העיצורים הקוליים בהן משותפים. אבל תולדות הדת מספקות בנושא זה אנלוגיה מפתיעה. אצל העברים הקדומים היה שם האלהים "טאבו" אסור היה לבטאו או לכותבו. זאת בהחלט אינה דוגמה יחידה למשמעות המיוחדת שיש לשמות בתרבויות ארכאיות. האיסור הזה נשמר בהקפדה כזאת עד שהביטוי הקולי של ארבע אותיות שמו של האל יהוה אינו ידוע גם כיום, מבטאים את השם יהוה כשמשאילים לו את סימניה הקוליים של המילה המותרת אדוני".

 

ואולי הצליל כמו תפיסת האל – נמצא בכל, ממלא החלל אך בלתי ניתן לאחיזה והגדרה מובחנת...

 

מהו המימד האודיטורי?

-במימד הפילוסופי

- במימד הפנומנולוגי

- במימד הפסיכולוגי

הייתי רוצה לחקור באופן פנומנולוגי, האם וכיצד ניתן לשיים ולמשמע את הנשמע – מושמע. מרחב בלתי ניתן לפרימה, הדהוד תוך עצמי, באחר ובשניים (או יותר המצויים במרחב הצלילי), המתקיים בו בזמן.

חוויה הכופה עצמה ומהדהדת באופן לא מובחן.

השפה המילולית מהיותה מוגדרת ניתנת להתבוננות פוזיטיבסטית, בעוד הצליל וההקשבה, דורשים סוג של "קריעה" מכנית, שאינה טבעית למהות הצליל, כמרחב אקספרסיבי.

מעניין לחקור מקומו בשיח סובייקט אובייקט בכלל ובמרחב הטיפולי בפרט

.

יותר ויתר נכתב על מרחב זה, בדרך כלל כ"סוף מסע"  כמו שביון החל ב"רשת" והגיע למרחב הטרנסנדנטי של ה"O".

כך גם במרחב הפילוסופי , ויטגנשטיין המתייחס לחוויית המשמעות ולמשמעות המוסיקה. ציר מרכזי בהגותו, כפי שמופיע בטרקטטוס' וב'חקירות פילוסופיות', הוא טיבו ומרכזיותו של מושג השימוש בהבנת השפה "חווית המשמעות" הכרוכה בהבנת מילים אלה בשימושם הרגיל המיידי. הטענה- מושג המשמעות מותנה בחווית המשמעות הזו ובמה שכרוך בה. קשר שמתבטא בעיוניו של ויטגנשטיין על "עיוור המשמעות" (מי שהחל עם תורת התמונה והגיע למוסיקה) ועל מה שכרוך ביכולת לראית אספקטים ולתפיסת אותו דבר באספקטים שונים. חווית המשמעות הכרוכה במילים מוצגת בהיבט של האופי האודותי המוטבע בשימוש בשפה  והמושרה על מילותיה. הוא מדגים זאת על ידי המוסיקה. (עמ' 5 הקדמה)

רבים מהכותבים על הצליל, מכירים לעומק את המרחב המוסיקלי (אמיר,ויטגנשטיין, שוובל
)

מענינים אותי הכותבים כמו אוגדן, צוקרקנדל המתיחסים באופן פנומנולוגי ולא אנלוגי למהות השמע(צליל והקשבה ) במרחב ההתפתחות הנפשית והאופן בו משפיע על ,המרחב הפסיכואנליטי - תוך נגיעה במושגי יסוד (אמפתיה, רוורי, הזדהות השלכתית, הפנמה, "O" ועוד)

עיצוב אתרים וורדפרס- מה שלא סיפרו לכם

עיצוב אתרים וורדפרס- מה שלא סיפרו לכם על התאמת תבנית וורדפרס לעברית מקימי אתר וורדפרס רבים מכירים ביכולת להוזיל עלויות עבור הלקוח באמצעות המרת תבנית מוכנה מחו"ל. תבניות אתר וורדפרס הן מגוונות, מקצועיות, ויפהפיות- והלקוח שנחשף אליהן מרגיש פעמים רבות שהוא נמצא בחנות ממתקים ממש. אין ספק כי בחירת תבנית אתר וורדפרס מגדילה את הסיכויים של הלקוח להיות מרוצה מהתוצר, ומקצרת את זמן ההתקנה של האתר. אבל מה, מעטים מעצבי אתרים וורדפרס שיכולים להתאים תבנית אתר וורדפרס לעברית, בצורה מושלמת, שלא תפגע באיכות התבנית המקצועית מחו"ל. עיצוב אתרים וורדפרס הופך להיות בשנים האחרונות תחום תחרותי, ומעצבי אתרים רבים מציעים את שירותיהם בשוק. מעצבים אלה נותנים "טיפים" כיצד לתרגם תבניות אתר וורדפרס לעברית. הטיפים של כולם חוזרים על עצמם: בכל מקום בו כתוב Left בקובץ, שנה אותו ל-Right. כך הם מצפים להתגבר על בעיית הכיוונים הידועה, כשממירים תבנית מאתרים לועזיים. מה שהם לא מספרים לכם, הוא שלא בכל מקום כתוב כי שמאל זה באמת שמאל. ברירת המחדל של הדפדפנים היא "שמאל" (מה לעשות, אנחנו השמים נמצאים במיעוט בעולם), ולכן לא כל מעצב אתרים וורדפרס שבנה את התבנית טרח לכתוב בכל מקום איפה הוא מיושר לשמאל. כתוצאה מכך המעצב יושב זמן רב על ניסיונות יישור, בדיקתם על הדפדפן, וחזרה לקובץ. הקושי הזה הוא שגורם למעצבי אתר וורדפרס רבים להסתפק בתבניות פשוטות, ללא אלמנטים גרפיים מורכבים, או לחילופין להמיר תבנית לעברית בצורה "עקומה" ולא אסתטית. אנחנו בלמה וורדפרס? מציעים לכם עיצוב אתרים וורדפרס ברמה גבוהה, ללא פשרות. אנו נשב על התבנית שבחרתם, על מנת להתאים אותה לאתר שלכם, מבלי לוותר על אף פרט או אלמנט אסתטי. המרת תבנית יקרה לכם? בחרו תבנית מוכנה בעברית, שנו את הכותרת ושיתלו את הלוגו שלכם, והנה לכם אתר וורדפרס שלכם לגמרי, בעלויות מוזלות.